בקשה לרישום הורשה

אדם נפטר ומוריש את רכושו, ובכלל זאת דירותיו, ליורשיו. כדי שהדירה תעבור בפועל ליורשים ותהיה רשומה על שמם, על היורשים לבצע מספר פעולות, ובסופן להגיש בקשה לרישום הורשה. בעזרת בקשה זו, הזכויות בדירה יעברו משמו של המנוח לשמם של היורשים, ויושלם הליך הירושה. מה כולל הליך ההורשה ומהי בקשה לרישום הורשה? המשיכו לקרוא וגלו.

צו קיום צוואה וצו ירושה

אדם נפטר. רכושו, עובר ליורשיו. זאת, בין אם על פי צוואה שכתב ובין אם על פי כללי הירושה הקבועים בחוק. על כל פנים, הרכוש לא עובר דרך קסמים ליורשים וגם לא באמצעות תפיסה פיזית של הרכוש. ההורשה מתבצעת, כך קובע החוק, על פי צו ירושה או צו קיום צוואה.

ירושה על פי דין

חוק הירושה קובע כי רכושו של אדם יתחלק בהתאם למה שכתב בצוואתו. בהיעדר צוואה, הרכוש של המנוח, אשר נקרא בשפה המקצועית עזבון, יתחלק בהתאם לכללים הקבועים בחוק הירושה. לא נעמיק בכללים אלו, אך נציין בקצרה את החשובים שבהם:

1. ראשית, יירשו את המנוח בן / בת זוגו וילדיו. בן או בת הזוג יירשו מחצית מהרכוש והילדים את החצי הנותר. בנוסף, בן / בת הזוג יירש את כלל המיטלטלין המשותפים שהיו לבני הזוג, כולל מכונית פרטית שלהם. כל הילדים יקבלו חלק שווה מהירושה.
   1. במידה שאחד מהילדים נפטר ויש לו עצמו ילדים, ילדיו יתחלקו בשווה בחלקו של אביהם.

דוגמה: אברהם נפטר והותיר אחריו 4 מיליון שקלים. לאברהם אישה, שרה, ושני ילדים – יצחק וישמעאל. ליצחק גם יש שני ילדים – יעקב ועשיו. קודם מותו של אברהם נפטר בנו יצחק.

במקרה זה, יורשיו של אברהם הם: שרה אשתו, ישמעאל בנו ויצחק וישמעאל נכדיו. שרה תקבל מחצית מהרכוש, דהיינו 2 מיליון שקלים. ישמעאל יקבל חצי מהרכוש הנותר, שכן הרכוש אמור להתחלק בינו לבין יצחק אחיו, ולכן יקבל 1 מיליון שקלים. יעקב ועשיו יתחלקו בחלק לו אביהם היה זכאי, ולכן יירשו 0.5 מיליון שקלים כל אחד.

2. אם למנוח לא הייתה בת זוג ולא היו לו ילדים, יירשו אותו הוריו. אם הוריו נפטרו, ילדיהם של הוריו יירשו אותו. אם אחיו נפטרו אף הם, ילדיהם, דהיינו אחייניו, יירשו אותו.

3. אם למנוח אין גם הורים ואחים, סביו וסבתותיו יירשו אותו. נפטרו אף הם – יירשו אותו צאצאיהם, שהם בני דודו של המנוח.

4. במידה שאין למנוח יורשים גם ברמת קרבה זו, עזבונו יעבור לאפוטרופוס הכללי וישמש, בסופו של דבר, למטרות ציבוריות.

צו ירושה

הבנו מהם כללי הירושה ומי יירש את המנוח בכל מצב ומצב. כעת, נבין כיצד הירושה מתבצעת בפועל. לאחר מות המוריש, יורשיו על פי דין יגישו בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה. הרשם יבחן את הצו וככל שיגיע למסקנה שהצו תקין, הוא יפרסם אותו ברשומות ובעיתונות למשך שבועיים. בפרק זמן זה, בעלי עניין בצוואה המתנגדים לבקשה יוכלו להגיש את ההתנגדויות שלהם לצו הירושה.

במידה שהוגשו התנגדויות לצו הירושה, התיק יעבור לבית המשפט לענייני משפחה אשר ידון בהתנגדות ויכריע בעניין. בהיעדר התנגדויות, הרשם ינפיק למבקשים צו ירושה. על סמך צו זה, היורשים יוכלו לגשת למוסדות המחזיקים ברכושו של המנוח, דוגמת הבנק או קרן הפנסיה שלו, ולדרוש את המגיע להם. כפי שנראה להלן, ניתן יהיה להגיש גם בקשה לרישום הורשה ללשכת המקרקעין ולדאוג להעברת המקרקעין של המנוח על שמם.

ירושה על פי צוואה

כזכור, חוק הירושה קובע כי בהתקיים צוואה כשרה, חלוקת הרכוש תהיה על פיה. חוק הירושה מעניק חירות רחבה מאוד למוריש כיצד לחלק את רכושו, בהתאם לראות עיניו. כל עוד הצוואה נעשתה מרצונו החופשי ובהתאם להוראות הדין, הרי שהעיזבון יתחלק על פיה.

צו קיום צוואה

בדומה לירושה על פי דין, גם כאן היורשים על פי הצוואה יידרשו להגיש בקשה לצו קיום צוואה כדי לקבל את המגיע להם על פי הצוואה. הבקשה תתפרסם ברשומות ובעלי עניין יוכלו להגיש התנגדויות. העילות להתנגדות מגוונות ביותר – טענה שקיימת צוואה מאוחרת יותר, טענה שהצוואה פסולה, נכתבה תחת השפעה בלתי הוגנת, המנוח לא היה כשיר לצוות בעת כתיבת הצוואה ועוד. על כל פנים, בהיעדר התנגדויות, יתקבל צו קיום צוואה המקביל לצו ירושה במהותו.

בקשה לרישום הורשה – העברת מקרקעין בירושה

כאמור, על סמך צו קיום הצוואה וצו הירושה ניתן לקבל את החלק מהעיזבון המגיע לכל יורש. עם צו הירושה ניתן לפנות למוסדות המחזיקים ברכוש של המנוח ולקבל את הרכוש המגיע ליורשים. אולם בכל הנוגע למקרקעין, הדברים מסובכים יותר. זאת, מכיוון שזכויות במקרקעין טעונות רישום והעברת רישום זכויות במקרקעין היא פרוצדורה של ממש.

כדי להעביר את הזכויות במקרקעין מהמנוח ליורשים, היורשים נדרשים להגיש בקשה לרישום הורשה. הבקשה לרישום ההורשה תוגש ללשכת המקרקעין (טאבו) בה רשומים המקרקעין של המנוח. בקשת רישום ההורשה יכולה להיות מוגשת בד בבד עם הגשת בקשת צו הירושה / קיום הצוואה, או בנפרד לאחר מכן.

אופן הגשת בקשה לרישום הורשה

בקשה לרישום הורשה ניתן להגיש באופן עצמאי, או בעזרת עורך דין מקרקעין.  הגשת בקשת רישום ההורשה כרוכה בתשלום אגרה בסך 170 ₪. את הבקשה רצוי להגיש באופן מקוון, אך ניתן לעשות זאת גם באמצעות הדואר או באופן פיזי בלשכת רישום המקרקעין. חשוב לשים לב – רק עורך דין יוכל להגיש את הבקשה באופן מקוון. ללא עורך דין, לא תוכלו להגיש את הבקשה באופן מקוון.

מה צריך להגיש

ראשית, עליכם להוציא נסח טאבו של הנכס. זאת, כדי לוודא כי הנכס אכן היה בבעלותו המלאה של המוריש. ההגשה המרכזית תהיה של בקשת רישום ההורשה עצמה – תוכלו למצוא בקלות את הטופס הנדרש באתרים הממשלתיים ולהגיש אותו.

בקשת רישום ההורשה תיחתם על ידי היורשים (אחד או יותר) ותכלול אימות חתימה על ידי עורך הדין שלכם. כמו כן, תידרשו לצרף את צו הירושה / קיום צוואה. ניתן להגיש העתק נאמן למקור של הצו, מאושר על ידי הרשות שאישרה את הצו או על ידי נוטריון.  במקרים בהם הצו אושר על ידי הרשם לענייני ירושה, תוכלו להסתפק בצירוף שמו של המנוח ותעודת הזהות שלו. המערכת תזהה לבד את הצו הרלוונטי.

הסכמים בין יורשים

חוק הירושה מתיר ליורשים לערוך ביניהם הסכמים המחלקים את הירושה באופן שונה מזה הקבוע על פי דין, או על פי צוואתו של המנוח. נניח, למשל, כי אדם נפטר והותיר אחריו שתי דירות – אחת בצפון ואחת בדרום. למנוח שני ילדים – אחד גר בדרום והשני בצפון. המנוח לא כתב צוואה, ולכן, על פי דין, כל אחד יקבל חצי מכל דירה. האחים, כמובן, לא מעוניינים בכך. הם יוכלו לערוך ביניהם הסכם הקובע כי כל אחד יקבל את הדירה הקרובה למקום מגוריו.

לאחר עריכת הסכם זה והחתימה עליו, היורשים יוכלו להגיש בקשה לרישום הורשה כדי להסב בפועל את הזכויות בנכסים על שמם. במקרה שכזה, לבקשה לרישום הורשה יהא עליהם לצרף את ההסכם שנחתם ביניהם.

כשיורש אחד לא משתף פעולה

זו הפנייה הנפוצה ביותר שאני מקבל בנושא הזה, והיא כמעט תמיד מגיעה אחרי חודשים של המתנה: הצו ניתן, כל היורשים מסכימים, ואחד מהם פשוט לא חותם.

לפעמים זו התנגדות מהותית, ולפעמים - וזה שכיח יותר - זו סתם חתימה שלא נעשית: יורש שגר בחו"ל, יורש מסוכסך שאינו מעוניין לדבר, או יורש שאינו כשיר לחתום.

מה שחשוב לדעת: רישום הזכויות על שם היורשים לפי הצו הוא פעולה הצהרתית ביסודה. הצו קובע מי היורשים ובאיזה חלק, והרישום משקף את מה שהצו כבר קבע. מכאן שסירוב של יורש אינו בהכרח חוסם את הרישום עצמו - הוא בעייתי במיוחד כשמבקשים לעשות פעולה נוספת, כמו מכירה או חלוקה בין היורשים.

ההבחנה המעשית שאני עושה עם לקוחות:

• אם המבוקש הוא רק לרשום את הזכויות לפי הצו - הדרך לרוב פתוחה, ואת ההיבטים הפרוצדורליים בודקים לגופם
• אם המבוקש הוא למכור את הנכס - כאן נדרשת הסכמת כל בעלי הזכויות, ובהיעדרה המסלול הוא תביעה לפירוק שיתוף. הרחבתי במאמר תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין ובמאמר פירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין לעומת מכירה
• אם היורש אינו כשיר - נדרש הסדר נפרד, ולעיתים מינוי מטעם בית המשפט

מה שאני ממליץ לעשות מוקדם: להסדיר את היחסים בין היורשים בכתב, בשלב שבו כולם עוד מדברים. הסכם שיתוף במקרקעין בין יורשים שמחזיקים נכס במשותף חוסך סכסוכים שנמשכים שנים.

כשהנכס לא היה רשום על שם הנפטר

זה מצב שמפתיע יורשים, והוא נפוץ בנכסים ותיקים: הנפטר עצמו ירש את הנכס ולא השלים את הרישום על שמו. כלומר הרישום בטאבו עדיין על שם ההורה או הסבא.

המשמעות: לא ניתן "לדלג" שלב. נדרש להשלים את שרשרת ההורשה - צו לגבי הנפטר הראשון, ואחר כך צו לגבי הנפטר השני - ולרשום בהתאם.

מה שזה אומר בפועל:

• צריך לאתר את הצווים הקודמים, ואם לא הוצאו - להגיש בקשה גם לגביהם
• מספר היורשים מתרחב. בשרשרת של שני דורות, ההיקף גדל מהותית ולעיתים מגיע לעשרות אנשים
• הנכס עשוי להיות במושע - בעלות משותפת של רבים. כתבתי על ניהול נכס כזה במאמר הסכם שיתוף במקרקעין רב-בעלים ובמושע נדל"ן
• הזמן עובד לרעתכם. בכל דור שעובר, מספר בעלי הזכויות גדל וההסדרה מסתבכת

מה שאני אומר בכל תיק כזה: אם גיליתם שהרישום אינו על שם הנפטר, זה לא סיבה לדחות - זו סיבה להתחיל. בעוד עשר שנים אותו תיק יהיה מסובך פי כמה.

ההיבט המיסויי - ואיפה נוצרת חבות שאפשר להימנע ממנה

זו הנקודה שאני מקפיד להסביר, כי כאן נוצרים רוב החיובים המיותרים.

העברת זכויות במקרקעין ליורשים על פי צו אינה מכירה. היא אינה יוצרת חבות במס שבח או במס רכישה, משום שאין כאן עסקה - יש שיקוף של מה שקבע הצו.

אבל - וזו המלכודת - הסכם חלוקה בין היורשים כן יכול ליצור חבות.

התרחיש שממחיש זאת: שני אחים ירשו שתי דירות בחלקים שווים. הם מחליטים שכל אחד יקבל דירה שלמה. אם החלוקה נעשית בתוך נכסי הירושה בלבד ובאופן שהדין מכיר, ההיבט המיסויי שונה לחלוטין ממצב שבו אח אחד משלם לאחיו הפרש כספי מכיסו.

התשלום הזה - תשלומי איזון מחוץ לנכסי הירושה - הוא בדיוק מה שעלול להפוך חלק מהפעולה לעסקה לצורכי מס. וזה קורה ללקוחות שהתכוונו רק "לסדר בין האחים".

מה שאני עושה בתיקים כאלה: בונים את החלוקה נכון מראש, ולא מתקנים אותה בדיעבד. להרחבה: מכירת דירת ירושה בין אחים, חישוב מס שבח בירושה, פטור לדירת ירושה ומס שבח דירה שנייה בירושה.

יורשים בחו"ל ומסמכים מחוץ לישראל

בתיקי ירושה רבים לפחות יורש אחד נמצא בחו"ל, וזה מוסיף שלב שכדאי להיערך אליו מראש ולא לגלות באמצע:

• ייפוי כוח שנחתם בחו"ל דורש לרוב אימות - נוטריון מקומי ולעיתים אישור אפוסטיל
• מסמכים בשפה זרה דורשים תרגום נוטריוני
• תעודת פטירה שהוצאה בחו"ל מצריכה טיפול נפרד
• לוחות הזמנים ארוכים - השגת מסמך מאומת מחו"ל אינה עניין של ימים

ההמלצה הפרקטית: מתחילים באיסוף המסמכים מחו"ל בשלב הראשון של התיק, במקביל להגשת הבקשה לצו - ולא לאחר קבלתו. זה השלב שמאריך תיקי ירושה יותר מכל שלב אחר, וכמעט תמיד ניתן לקצר אותו בתכנון.

ולסיום, נקודה שקשורה לשלב שלפני הכל: חלק ניכר מהסכסוכים שאני רואה בתיקי הורשה היו נמנעים בצוואה מסודרת. ראו כתיבת צוואה בהתאם לחוק הירושה, צוואה הדדית ובדיקת סטטוס צו קיום צוואה.

לסיכום

ירשתם דירה? רוצים להסדיר את רישום הזכויות על שמכם במקצועיות ובאחריות? פנו אל עו"ד חיים פרטוש ותהנו משירותים מהשורה הראשונה בתחום. עו"ד פרטוש הינו עו"ד וותיק ומנוסה, המתמחה בדיני מקרקעין בכלל ובצוואות וירושות בפרט. אצל עו"ד פרטוש, תהנו משירותי ONE STOP SHOP – כל השירותים במקום אחד. קבעו פגישת ייעוץ ראשונית במשרד, והצטרפו לשורה ארוכה של לקוחות מרוצים שכבר נהנו משירותיו של עו"ד פרטוש.