פירוק שיתוף במקרקעין: האם אפשר לכפות, ואיך זה עובד

עודכן: 14 בנובמבר 2026
פירוק שיתוף במקרקעין: האם אפשר לכפות, ואיך זה עובד

בקצרה: פירוק שיתוף במקרקעין הוא סיום של בעלות משותפת בנכס. לפי סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, התשכ״ט-1969, כל שותף זכאי בכל עת לדרוש פירוק, גם בלי הסכמת האחרים. אפשר לפרק בהסכם פירוק שיתוף, ואם ההסכם מחלק את הקרקע פיזית הוא טעון אישור המפקח על רישום המקרקעין (סעיף 38). בלי הסכמה מגישים תביעה, בדרך כלל לבית משפט השלום. בית המשפט מעדיף חלוקה בעין (סעיף 39), ואם אי אפשר לחלק או שהחלוקה תגרום הפסד ניכר, הוא מורה על מכירה וחלוקת התמורה (סעיף 40), לרוב בידי כונס נכסים. בדירת מגורים של בני זוג עם ילדים קטינים, ביצוע המכירה עשוי להתעכב עד שיימצא הסדר מגורים אחר (סעיף 40א).

שני אחים שירשו דירה, בני זוג שנפרדו, שותפים שקנו קרקע יחד: בכל המקרים האלה מגיע רגע שבו אחד רוצה למכור והשני לא. החוק לא משאיר אף שותף "נעול" בבעלות משותפת. השאלה היא לא אם אפשר לצאת, אלא איך יוצאים בדרך שעולה הכי פחות זמן, כסף ומס.

בסרטון על ירושה עם אחים עו״ד חיים פרטוש (חבר בלשכת עורכי הדין מאז 2012, מ״ר 63935) מספר שבמקרים רבים "חשיבה יצירתית" מנעה הליך של פירוק שיתוף בבית משפט, ובמקרים אחרים נדרש הליך מלא עם כונס נכסים, על העלויות הנוספות שבו. ההבדל, לדבריו, נקבע הרבה פעמים כבר בחלוקה הראשונה של העיזבון. בסרטון נפרד הוא מסביר את פירוק השיתוף עצמו:

האם אפשר לכפות פירוק שיתוף?

כן. לפי סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף. לא צריך את הסכמת השותף האחר, ולא צריך נסיבות מיוחדות. יש כמה מצבים שבהם הזכות מוגבלת:

  • תניה בהסכם שיתוף. אם השותפים התחייבו לא לפרק לתקופה של יותר משלוש שנים, בית המשפט רשאי, כעבור שלוש שנים, לצוות על פירוק אם הדבר צודק בנסיבות העניין (סעיף 37(ב)). על הסכמים כאלה ראו הסכם שיתוף במקרקעין.
  • דירת מגורים של בני זוג. לפי סעיף 40א, כשבית המשפט מחליט על מכירה של דירה משותפת של בני זוג שמשמשת למגורים, הוא לא יורה על ביצוע המכירה, והמכירה תעוכב כל עוד לא נוכח שנמצא לילדים הקטינים ולבן הזוג שהם אצלו הסדר מגורים אחר, כולל הסדר ביניים.
  • הוראות זמניות. לפי סעיף 44, עד שהפירוק מושלם בית המשפט רשאי לתת הוראות זמניות על ניהול המקרקעין והשימוש בהם.

איך מפרקים שיתוף: הדרכים האפשריות

דרךמה זהמתי מתאיםבסיס בחוק
הסכם פירוק שיתוףהשותפים מסכימים איך לפרק: חלוקה, מכירה, או קנייה של חלק השותףכשיש הסכמה, גם חלקיתסעיף 38; חלוקה בעין טעונה אישור המפקח
חלוקה בעיןהקרקע מחולקת לחלקות נפרדות, ולעיתים עם תשלומי איזון וזיקות הנאהמגרש גדול שאפשר לחלק לפי התכנוןסעיף 39
מכירה וחלוקת התמורההנכס נמכר, והכסף מתחלק לפי החלקיםדירה, חנות, נכס שאי אפשר לחלק או שחלוקתו תגרום הפסד ניכרסעיף 40
הסדרים מיוחדיםלמשל צירוף חלק של שותף אחד לחלקה סמוכה שלו, או השארת חלק מהשותפים בשיתוףכשרק חלק מהשותפים מעכבים את החלוקהסעיפים 41, 43
רישום כבית משותףבניין שמתאים לרישום כבית משותף נרשם כך, וכל שותף מקבל דירהבניין עם כמה דירות בבעלות משותפתסעיף 42

על ההכרעה בין חלוקה בעין למכירה ראו בהרחבה חלוקה בעין לעומת מכירה: מה עדיף.

הסכם פירוק שיתוף במקרקעין

הדרך המהירה והזולה היא הסכם. לפי סעיף 38, פירוק השיתוף ייעשה בדרך שהשותפים הסכימו עליה. אם ההסכם קובע חלוקה בעין, הוא טעון אישור של המפקח על רישום המקרקעין שהחלוקה תואמת את חוק התכנון והבנייה. הסכם טוב קובע בדרך כלל:

  • מה נעשה בנכס: חלוקה, מכירה לצד שלישי, או קנייה של חלק אחד השותפים בידי האחר.
  • איך קובעים את השווי, למשל שמאי מוסכם.
  • מי משלם את ההוצאות, ומה קורה עם משכנתא רשומה.
  • לוחות זמנים, ומה קורה אם צד לא עומד בהם.
  • היבטי מס: מי נושא במס ואיך בונים את העסקה. כאן נמצאים רוב הכספים שאפשר לחסוך.

תביעה לפירוק שיתוף: איך זה עובד

כשאין הסכמה, מגישים תביעה. לפי סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984, בית משפט השלום מוסמך לדון בתביעות בדבר חלוקת מקרקעין או חלוקת השימוש בהם, בלי קשר לשווי. בסכסוכים בין בני זוג, ולעיתים בין בני משפחה אחרים, ההליך עשוי להתנהל בבית המשפט לענייני משפחה. כדאי לבדוק מראש איזה בית משפט מוסמך במקרה שלכם.

  1. בדיקה מקדימה: נסח טאבו, שיעורי הבעלות, משכנתאות, הסכם שיתוף קיים, ושאלה תכנונית: האם אפשר לחלק בעין.
  2. ניסיון להסכמה בכתב. לא חובה, אבל מתעד את העמדות ולעיתים חוסך את ההליך.
  3. הגשת התביעה עם פירוט הנכס, השותפים והסעד המבוקש.
  4. מינוי כונס נכסים, כשבית המשפט מורה על מכירה. הכונס מנהל את המכירה גם אם שותף לא משתף פעולה. ראו כינוס נכסים בפירוק שיתוף.
  5. שמאות ומכירה. לפי סעיף 40(ב), המכירה נעשית בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, אלא אם בית המשפט הורה על דרך אחרת. בפועל נעזרים בדרך כלל בשמאות כדי לקבוע מחיר מינימום.
  6. חלוקת התמורה לפי החלקים, אחרי תשלום ההוצאות, שכר הכונס וחובות רשומים.

גם אחרי שהוגשה תביעה, השותפים יכולים להגיע להסכמה ולבקש שבית המשפט ייתן לה תוקף.

שותף גר בנכס או גובה שכר דירה לבד? דמי שימוש ראויים

זה אחד המצבים השכיחים: שותף אחד מתגורר בנכס או משכיר אותו, והאחרים לא מקבלים כלום. לפי סעיף 33 לחוק המקרקעין, שותף שמשתמש במקרקעין חייב לשאר השותפים שכר ראוי בעד השימוש, לפי חלקם. ולפי סעיף 35, כל שותף זכאי לפירות לפי חלקו. אפשר לתבוע את זה במקביל לתביעת הפירוק, או בנפרד.

פירוק שיתוף בין יורשים

אותו עיקרון חל גם על יורשים: כל יורש שרשום כבעלים רשאי לדרוש פירוק. לכן לפני הכל צריך שהזכויות יהיו רשומות על שם היורשים. ראו בקשה לרישום הורשה. בשלב החלוקה הראשונה של העיזבון יש ליורשים כלי שאין לשותפים רגילים: לפי חוק מיסוי מקרקעין, חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים בלי כסף מבחוץ אינה נחשבת מכירה (סעיף 5(ג)(4)). על בניית חלוקה כזאת ראו פירוק שיתוף בין אחים במס מינימלי.

זהירות מוקש! לפי סעיף 5(א) לחוק מיסוי מקרקעין, גם מכירה שנכפתה בתביעת חלוקה נחשבת מכירה לעניין החוק. כלומר, פירוק בבית משפט לא חוסך מס, ולהליך עם כונס נכסים יש עלויות משלו, שמשולמות מהתמורה. לעומת זאת, בין יורשים, חלוקה ראשונה של העיזבון בלי כסף מבחוץ אינה נחשבת מכירה (סעיף 5(ג)(4)), ומכירה או העברה בין השותפים אחריה כבר עלולה לחייב במס. לכן לפני שרצים לבית המשפט, כדאי לבדוק אם אפשר לבנות פתרון מוסכם, ומה יהיה המס בכל אחת מהדרכים.

לבדיקה ראשונית של המס במכירה אפשר להיעזר במחשבון מס שבח ובבדיקת הפטור ממס שבח.

צ׳קליסט לפני שמגישים תביעה לפירוק שיתוף

  • מה שיעור הבעלות שלכם לפי נסח טאבו עדכני?
  • האם יש הסכם שיתוף, ומה כתוב בו על פירוק?
  • האם הנכס ניתן לחלוקה בעין לפי התוכנית החלה עליו?
  • האם מישהו גר בנכס או גובה ממנו שכר דירה?
  • האם יש משכנתא, עיקול או הערת אזהרה?
  • האם זו דירת מגורים של בני זוג עם ילדים קטינים, שבה ביצוע המכירה עשוי להתעכב (סעיף 40א)?
  • מה המס הצפוי בכל דרך: חלוקה, מכירה לצד שלישי, או קנייה של חלק השותף?

להמשך

עודכן ב-14.11.2026. נבדק ונכתב עבור משרד עו״ד חיים פרטוש, העוסק בעסקאות מקרקעין, מיסוי מקרקעין וליטיגציה בתחום. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי; כל נכס וכל שותפות נבדקים לגופם.

שותפים בנכס ורוצים לצאת?

לפני שמגישים תביעה, כדאי לבדוק אם יש דרך מוסכמת, ומה המס בכל אחת מהאפשרויות. עו״ד חיים פרטוש מקבל במשרדים בתל אביב וברחובות, בתיאום מראש. צרו קשר.

מקורות

שאלות נפוצות

כן. לפי סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, כל שותף זכאי בכל עת לדרוש פירוק שיתוף, גם בלי הסכמת השותפים האחרים. יש כמה סייגים: תניה בהסכם שיתוף (שבית המשפט רשאי לעקוף אחרי שלוש שנים), ועיכוב ביצוע המכירה בדירת מגורים של בני זוג עד שיימצא לילדים הקטינים ולבן הזוג שהם אצלו הסדר מגורים אחר (סעיף 40א).

לפי סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט, בית משפט השלום מוסמך לדון בחלוקת מקרקעין בלי קשר לשווי הנכס. בסכסוכים בין בני זוג, ולעיתים בין בני משפחה אחרים, ההליך עשוי להתנהל בבית המשפט לענייני משפחה. כדאי לבדוק מראש מה חל במקרה שלכם.

בפירוק בעין הקרקע מחולקת לחלקות נפרדות, ולעיתים עם תשלומי איזון (סעיף 39). במכירה הנכס כולו נמכר והתמורה מתחלקת לפי החלקים (סעיף 40). בית המשפט מעדיף חלוקה בעין, אבל בדירות ובנכסים שאי אפשר לחלק, או שחלוקתם תגרום הפסד ניכר, מורים בדרך כלל על מכירה.

הסכם שבו השותפים קובעים בעצמם איך מסיימים את הבעלות המשותפת: חלוקה, מכירה לצד שלישי, או קנייה של חלק השותף. לפי סעיף 38, אם ההסכם קובע חלוקה בעין, הוא טעון אישור המפקח על רישום המקרקעין. זו בדרך כלל הדרך המהירה והזולה ביותר.

כשבית המשפט מורה על מכירה, הוא ממנה לרוב כונס נכסים שמנהל את המכירה במקום השותפים, גם אם אחד מהם לא משתף פעולה. לפי סעיף 40(ב), המכירה נעשית בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. שכר הכונס וההוצאות משולמים מהתמורה.

לפי סעיף 33 לחוק המקרקעין, שותף שמשתמש במקרקעין חייב לשאר השותפים שכר ראוי לפי חלקם. אפשר לתבוע דמי שימוש ראויים במקביל לתביעת הפירוק או בנפרד. אם השותף משכיר את הנכס, לפי סעיף 35 כל שותף זכאי לפירות לפי חלקו.

לרוב כן. לפי סעיף 5(א) לחוק מיסוי מקרקעין, גם מכירה שנכפתה בתביעת חלוקה נחשבת מכירה, ולכן עשוי לחול מס שבח, ולפי מבנה העסקה גם מסים נוספים. בין יורשים, חלוקה ראשונה של העיזבון בלי כסף מבחוץ אינה נחשבת מכירה. כדאי לבדוק את המס לפני שבוחרים דרך.

זה תלוי בהסכמה. הסכם פירוק יכול להיחתם בתוך זמן קצר יחסית. תביעה שבה יש מחלוקת על השווי, על השימוש בנכס או תביעות נגדיות, ובמיוחד כשממונה כונס, נמשכת בדרך כלל זמן רב יותר. גם בתוך ההליך אפשר להגיע להסכם ולקבל לו תוקף.
ייעוץ אישי

זקוקים לליווי משפטי?

עו״ד חיים פרטוש - פעיל בתחום המקרקעין מאז 2012.

077-805-4838WhatsAppHaim@Partouche-law.com
הארבעה 28, מגדל צפוני, קומה 5, תל אביב-יפו
האלוף יעקב פרי 1, רחובות
ימים א׳–ה׳ · 09:00–18:00
קביעת ייעוץ
אודות המשרד

עו״ד חיים פרטוש – משרד עורכי דין המתמחה בנדל״ן ומקרקעין, עם ניסיון מאז 2012 בליווי לקוחות פרטיים, משפחות ויזמים.

קראו עוד על המשרד ←
לקוחות ממליצים
“מסור, מקצועי ומלווה עד הסוף וגם מעבר.”
— שרון ת.
לכל ההמלצות ←
עו״ד חיים פרטוש

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עו״ד חיים פרטוש בנושאי נדל״ן ומקרקעין

077-805-4838
תעודות של עו״ד חיים פרטוש
תעודת השתלמות קניין ומקרקעין (עומק) - המדרשה למשפט מעשי, מרץ 2013
תעודת הכשרה מקצועית תכנון ובנייה - אוניברסיטת בר אילן, דצמבר 2017
תעודת השתלמות עסקאות מקרקעין (מתקדם) - המכון להשתלמות עורכי דין, יולי 2014
יצירת קשר

השאירו פרטים ונחזור אליכם

מסירת הפרטים בטופס זה נעשית מרצונך החופשי ואינך חייב/ת למוסרם על פי דין. הפרטים יישמרו במאגר המידע של משרד עורכי דין חיים פרטוש וישמשו ליצירת קשר ולמתן מענה לפנייתך בלבד, ולא יועברו לצד שלישי ללא הסכמתך, למעט כנדרש על פי דין. למידע נוסף ראו מדיניות הפרטיות.

זקוקים לליווי משפטי בעסקת מקרקעין?

פגישת ייעוץ עם עו״ד חיים פרטוש - ראייה כוללת, תכנון מס מקדים וליווי מקצה לקצה.

מאמרים נוספים בנושא

כל המאמרים בקטגוריה ←
WhatsApp
לשיחה עם עורך דין077-805-4838